רש"ש על נדרים נ״ו

1 רא"ש ד"ה וחכמים. נראה דחכמים מודים בחדר ויציע כו'. עמש"כ ע"ד אלו בר"פ המוכר את הבית בס"ד:

2 רא"ש ד"ה ר"מ היא. דבלשון בנ"א לא הוו בכלל בית. ק"ל דלפ"ז המ"ל דאתיא אפי' לרבנן ובלשון תורה אולי דלא הוה בכלל בית אבל בנדרים דהולכין בהם אחר לשון בנ"א ובאתרייהו הוו ק"ל בית לכן אסרוה:

3 במשנה ואסור ליכנס לעיבורה. הרע"ב פירש הבתים כו' וכ"מ בפי' הרמב"ם. ולשון המפרש ג"כ פגום נכנס כו'. אבל שאר המפרשים וכן הפוסקים סתמו דבריהם ונ"ל דאפי' לר"מ בפ"ה דעירובין דנותנין קרפף לעיר אף שאין שם בית מ"מ הכא יודה דאם אין שם בית מותר דאמרינן שם טעמיה מקרא דמקיר העיר וחוצה כו' ע"ש א"כ חזינן דמיקריא חוצה ולא עיר ממש:

4 רא"ש בסה"ע אלמא קרינן בהפתח הבית כ"נ דצ"ל: